12493
עובדות, נתונים, טענות ושות'
ובינתיים: מערכת המשפט ממשיכה בשלה.
לא ידענו, לא שמענו, לא סופרים אתכם.
השתנה מהמקפצה כתפיסת עולם.
כאיתות לציבור: אנחנו לא כפופים לשום נורמה, חוק או דין.
אנחנו הדין.
מה תעשו לנו?
וכמובן, חשיפת התעלמות מניגודי עניינים מובהקים, רישומים ודיווחים כוזבים, והפרת אמונים גסה וברורה - התנהלות שבכל סיטואציה שקשורה לנבחרי ציבור הייתה יכולה להוביל לחקירות פליליות -
נענית במשיכת כתפיים ותו לא.
למי שלא הבין,
פוגלמן וברק לייזר מהנהלת בתי המשפט אפילו לא הודיעו שהחקירה תופסק והדו"ח לא יוגש (!!). כלומר, לפחות כרגע, שני הפעילים הפוליטיים ימשיכו לחקור ויוציאו דו"ח ביחס לפסק הדין בהליך שאליו הם ביקשו להצטרף.
בורדל מגוחך, כבר אמרנו?
טוב, המשפט המנהלי לא דן בפוליטיקאים עוטי גלימה, כידוע.
תזכורת:
כפי שפורט בפרוטוקול ובפסק הדין הפרימטר (בגץ 3003/18) בהוראת המשפטנים נוצר מצב לפיו:
"צבא ההגנה לישראל קיבל על עצמו, בנסיבות המקרה הנדון, פרשנות קפדנית של הדין הבינלאומי. והכוונה היא למישור הצורך, בעניינו הובהר כי השימוש בכוח בעל פוטנציאל קטלני ייעשה כמוצא אחרון רק במקרה של "סכנה ממשית וקרובה לכוחות צה"ל או לאזרחים ישראליים", ולא לשם הבטחת החוק והסדר גרידא"
כלומר, במקום שטח השמדה, נוצר מצב אבסורדי ומחדלי בו עד שאין סכנה ישירה ברורה וממשית, השמירה על הפרימטר היא לא פקטור. את התוצאות ומצב הגדר (עמוסת המטענים והפרצות) בשביעי באוקטובר כולנו מכירים.
יותר מזה, במסקנת פסק הדין (ששימש רק 'הקדמה' ולא אישור, משעה שהוראות הפתיחה באש לא הוצגו בפני בית המשפט בשל סירוב דיוני של העותרים) בית המשפט הסביר כי דחיית העתירה התבססה ונשענה על התחייבות הצבא -
"לבחון, להרבות ולשפר ככל האפשר את השימוש באמצעים חלופיים לא קטלניים, כל זאת לצד קיום תהליך סדור לתחקור ולהפקת לקחים מבצעיים ואחרים ולהטמעתם".
בעולם נורמאלי, אנחנו במלחמה וכל זה לא רלוונטי.
קובעים כללי משחק חדשים ותמונת מצב חדשה - כדי לייצר מצב אופטימלי להגנת הכוחות ולמניעת טבח נוסף.
בפועל?
כפי שמדווחת הכתבה, "עיכובים משפטיים" מונעים ממדינת ישראל להגן על תושביה.
זה לא באמת משנה כמה ועדות חקירה נעבור, אילו 'מסקנות' מבצעיות ייושמו וכמה להקי מטוסים נרכוש.
כל עוד קבלת ההחלטות שלנו תישען על פיקוד כושל ורופס, משפטנים מופקרים ותאבי כח והנהגה שלא מסוגלת לסמן יעדים ולהשיג אותם בכל מחיר -
אין לנו ארגז כלים להתמודד עם האיומים המורכבים שמסביבנו.
רק תראו את העבודה המופלאה של בן שפירו.
פייר, מספיקים לנו עוד 10-20 יהודים אמריקאים חזקים ומשפיעים כמו בן שפירו שמקדמים לחץ לטובת ישראל- כשאלו מהמפלגה הדמוקרטית, כמובן, יציגו טרמינולוגיה יותר מאוזנת 'ומאוכזבת' שתיועד לאזניים יהודיות ליברליות -
וביידן היה כובש את רפיח בעצמו, ובטח מייצר חזית תקיפה מול איראן.
אבל כרגע?
כל מה שביידן רוצה זה שקט וקולות לקלפי.
לזרוק את ישראל לצדי הכביש, לחרטט איזה קשקוש על רשות פלסטינית 'חדשה' וכוח בינ"ל בלבנון - ולייצר פלסטר מגוחך במיוחד שיחזיק (אולי) עד נובמבר.
לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, מערך התמריצים של ביידן לא מצדיק צעדים תקיפים לטובת האינטרס הישראלי. להפך, הפעולות שלו עכשיו הם טקסט בוק של כל יועץ פוליטי. את זה צריך לשנות.
https://twitter.com/benshapiro/status/1775987278352978350
ובניסוח אחר:
אם 30 ישראלים חזקים ומקושרים בארה"ב הצליחו לגרום לתורם מיליארדר של קהלת למשוך את תרומתו,
הם וחבריהם גם יצליחו - אם רק ירצו בכך - לגרום לתורמים יהודים רבים לבטל/להשהות את תרומתם לביידן ולמועמדים דמוקרטים אם ממשל ביידן ימשיך להפקיר את מדינת היהודים בשעתה הקשה ביותר.
למדינת ישראל אולי קשה לעשות את זה באופן פורמאלי, זה ברור.
אבל למה, כתמונת ראי, ישראלים ויהודים טובים לא מגייסים כסף יוצאים בקמפיין שיטרגט במדינות מפתח כמו מישיגין או פנסליבניה מצביעי 'לשון מאזניים' פטריוטים וחובבי ישראל (שהם עדיין הרוב בארצות הברית), כאלה שמחפשים מנהיג חזק שאפשר לסמוך עליו, ומפזרים מסרים על ביידן שנוטש בנות ברית ומסייע לטרור העולמי?
למה אין לחץ על גופים יהודים להשעות תמיכה במועמדים דמוקרטים ובקמפיין של ביידן אם ביידן ימשיך להילחם (דה פקטו) על זכותו של חמאס והנאצים להתקיים לצידנו?
איך זה לעזאזל שעדיין לא ראינו סרטונים ופוסטים ויראליים באנגלית של משפחות חטופים (עם אזרחות אמריקאית, ככל שישנן) נגד ביידן?
איך זה שאין פניות אישיות ונוקבות של קרובי חטופים (שנפגשו איתו בעבר) אחרי שביידן מתנער מכל הבטחותיו כדי לפייס איסלמיסטים ותומכי חמאס?
מבחינת תמריצים, האינטרס הנוכחי של ביידן ברור ובעייתי.
ביידן ואנשיו נחושים לקנות שקט עד לבחירות בנובמבר (גם אם משמעו הפסד ישראלי והפיכת סינוואר לגיבור) ומצד שני חוששים לאבד קולות מוסלמיים.
חייבים לשנות את המשוואה.
בכלל לא משנה אם זו ג'יל ביידן, בלינקן או הפחד מכמה מוסלמים פנאטים במישיגן.
רגע אחרי הטבח הנורא מאז השואה, בניגוד להצהרותיו המוקדמות, בשעות הקשות ביותר שהיא חוותה אי פעם ורגע לפני הסלמה אפשרית עם איראן -
ביידן וממשלו מפנים עורף למדינת היהודים .
אפשר להתפלפל עד מחר על הסיבות וההקשר,
אבל בשלב הזה, זו כבר עובדה.
מדינת ישראל, העם היהודי - ולמעשה כל אחד מאיתנו - נדרשים ליצור מערך תמריצים שונה שיגבה מביידן מחיר פוליטי ויכריח אותו להתייצב לצידנו.
ישראל זקוקה לתמיכה מממשל ביידן, באספקה ובעיקר בגיבוי דיפלומטי. זה ברור.
אבל גם ביידן צריך את ישראל ובעיקר את היהודים.
המשוואה כרגע לא ברת-קיימא מבחינת ישראל
וכמובן, כאיפכא מסתברא מרענן,
וכפרשן-יודע-כל עם רקורד מוכח של שליטה והבנה באיומים הבטחוניים,
מביאים שם את העילוי תמיר היימן
- ראש אמ"ן היוצא (!)ומנהל חבורת הטמטום והפרוקסים האמריקאים (INSS) בהווה -
ששופך כל מיני קלישאות חבוטות וחסרות ערך ועל הדרך מנסה לסנגר על חליווה וההבלים שלו.
פייר, לא מרחם על האנשים שזו הדרך הקבועה והיומיומית שלהם לצרוך מידע ותוכן. ספק אם אפשר לשרוד את התופת הקוגנטיבית הזו בלי נזק מוחי חמור.
שלא יהיה ספק. האחריות הייתה ונשארה של ההנהגה הרופסת שלנו. ההנהגה הצבאית והמדינית. האפסים שלא מתייצבים בזמן שקומץ שמאלנים רדיקלים מוחקים את ההשגים שנקנו בדם יזע ודמעות ובהקרבתם של לוחמים אמיצים.
Читать полностью…
טירוף מוחלט.
הנה ההחלטה של בגץ בעתירת הסיוע לנאצים ולחמאס.
קחו דקה לקרוא את העיוות המוסרי, המשפטי והלאומי הזה.
הזוי, מטורלל, מופקר.
קשה לחשוב על סופרלטיבים מתאימים להחלטה המטורפת הזו.
אז 'המדינה' (משפטנים ממחלקת הבגצים שלחצו על אלוהים-יודע-מי),
מודיעה לבגץ שבמסגרת הדאגה ההומניטרית שלנו לנאצים,
וכחלק מהשמדת כלל הישגי המלחמה,
וכדי לייצר מציאות מכאן ולהבא בה אין לאויב (בעזה או בדרום לבנון) שום טעם או אינטרס להקשיב להודעות פינוי של צהל, כי מי שיסרב וימתין בסבלנות ימשיך את חייו כעבור זמן מה -
הוחלט כי יוזרם מים מנחל עוז (!!) לצפון ומרכז הרצועה.
יושבים הורים ללוחמים בבתיהם ורואים מחזה מבעית בשידור חי:
עותרים מהשמאל הרדיקלי,
מגישים עתירה לא שפיטה למדינה,
'מדינת ישראל' מיוצגת על ידי מחלקת בגצים מהשמאל הרדיקלי,
ועל כס השיפוט יושבים שופטים מהשמאל הרדיקלי.
הם, בצוותא, ינהלו את המלחמה.
ואזרחי ישראל?
יישבו ויקטרו.
אה, וישלחו את ילדיהם לחזית, כמובן.
ובעצם, אם אהרון חליווה שפאקינג חזר לישון בנופש באילת בזמן שהנוחבות מתכוננות לטבח (והשבכ שולח קומץ אנשי טקילה להגן על 'שניים וחצי ישובים' שאולי ייכבשו) עדיין בתפקיד,
ועוד מעז להוציא מהפה את המילים 'אמרתי לכם' (כמובן, כשהוא מדליף ומכסתח אמירה גנרית וטיפשית כשלעצמה) -
אז מה כבר נשאר להגיד?
וכמובן,
בראיון בהארץ שבו איתי ברון, רחט המחקר החדש-ישן של מדינת ישראל, סימן את ערוץ 14 כאויב וכסכנה למדינה - רגע אחרי שהגדיר את חמאס כפרטנר מורתע ופרגמטי שיש להמשיך לפנק אותו ב'הקלות כלכליות נרחבות' -
העז ברון להסביר עד כמה חשוב הפלורליזם וגיוון השורות כדי לייצר חשיבה מושכלת:
"זה בעצם חלק מהלקח הישראלי..
לא עוד נחרצות, אלא ספקות, ויכוח, פלורליזם."
רק קראו את הטקסט המדהים בטמטומו הזה של ברון.
טקסט מופרע שכבר בזמן אמת 95% מהציבור הישראלי היה מסביר עד כמה הוא נאיבי, סהרורי ומסוכן כתפיסת עולם:
"זה שחמאס עמד מהצד כשיש עשרות נפגעים ברצועה.. זו החלטה משמעותית.. כל החוקרים עומדים די נפעמים מההתנהלות הזו של חמאס שבסוף מעידה.. שהיא מעדיפה את ההסדרה וההקלות שיביאו לשיפור המצב ברצועה על פני הצטרפות לעימות.. נדרשו השנתיים האחרונות בשביל ההתנהלות המאד מיוחדת הזו של חמאס.. ביחס לתקדימי.. יכול להיות שחמאס מזהה את העייפות בציבור הפלסטיני.. ברור שהיה לחץ ושחמאס נמצאת בלחץ מול האחריות השלטונית שלה.. בהחלטה הזו של חמאס כבר משוקללת ההבנה.. חמאס מבינה שיש לה לגיטימציה ללכת להסדרה, כמובן אם תקבל את ההקלות.."
אם יש נבחרי ציבור -
יופיעו מיד.
אבל היי, אין מה לדאוג.
הרצי הלוי כבר הכריז בפסקנות ש'צהל' יוכל לעמוד במחיר הגבוה שנידרש לשלם על עסקה לשחרור כמה עשרות נשים וקשישים.
ואם הרצי אמר, למישהו יש ספק שתושבי ניר עוז ושדרות יוכלו לישון בשקט בלילה, נכון?
(ושוב, עם כל הקושי והרפיסות של הפיקוד הבכיר, האחריות לכל מה שקורה היא על נבחרי הציבור. נתניהו, גלנט, גנץ אייזנקוט ושות'. ככה זה בדמוקרטיה. עוד לפני תוכניות גדולות ונדרשות של עידוד הגירה, נבחרי הציבור שלנו צריכים להפוך את העולם כדי שההישג הקטן - והלא מספק - של הרחבת וייצוב הפרימטר לא יסורס גם הוא)
ושוב, אפשר (וצריך) לדבר על המשפטנים ועל סמכות ללא אחריות ועל הליך הפרימטר (שלא ניתן בו פסק דין, זוכרים?!) שהפך לבסיס מחייב וגם אחרי התוצאות האיומות בשביעי באוקטובר מסרס את הצבא ומסכן את חיי הלוחמים.
אבל האחראיים הם קודם כל ההנהגה. קבינט המלחמה. הפיקוד הבכיר. עצם העובדה שבמשך חצי שנה לא ידעו לייצר אזור חיץ באלף ואחת אמצעים היא בלתי נסבלת ממש.
למען הסר ספק, הריסת בתים ומתחמים היא אמצעי מרכזי אבל לא בלעדי. אפשר למקש,
אפשר לשבש דרכים,
אפשר להקיף אזורים בגדרות ותלתליות,
אפשר לסמן אזורים אסורים (מחשש למינהור וכד'),
אפשר להפוך אזורים לשטחים בטחוניים ולבסיסים,
אפשר (וצריך) לתעל אוכלוסייה לאזורים אחרים באלף ואחת אמצעים של מי ששולט בשטח
- וכמובן חייבים להכריז על שטח השמדה (Killing Zone) שבו כל פעיל, תצפיתן, חקלאי או סבתא על כסא גלגלים מושמדים מעצם הכניסה.
יש אלף ואחת דרכים, זה ברור לכולם.
אם רק רוצים ונחושים מספיק.
כל מה שצריך זה רוטויילרים בהנהגה ובפיקוד הצבאי הבכיר שמגדירים קריטיות בטחונית, עושים, עפים קדימה ומספקים תוצאות בכל מחיר -
ולא מבקשים הנחיות משפטיות איך משתלטים באופן אפקטיבי על שטח.
טקסט מדהים,
בלתי נתפס ממש.
מניח שככה זה בערך היה נראה אם לשורפי האסמים היה חשבון טוויטר ("מרגש! חדשות נפלאות מאת החברים שלי באימפריה הרומית..")
ובפינת בית השימוש הרעיל של הציבוריות הישראלית:
משוטט בטוויטר ומגלה שגם אחרי ההצהרות הנוראיות של ממשל ביידן הכל שם כמעט מתנקז, שוב, לביבי ולא ביבי.
אז אפשר (וצריך) לבקר את נתניהו על זהירות ושמרנות יתר.
ואפשר (וצריך) לחשוב שבסוגיות הרות גורל כמו עידוד הגירה, השתלטות מוחלטת על שטח או זרימה במלחמה נתניהו היה צריך להתקדם בכל מחיר גם מול לחץ בינלאומי לא פשוט.
וכמובן, אפשר (וצריך לדעתי, וכתבתי על כך המון) לחשוב שמכח אחריותו הכוללת נתניהו יצטרך להתחלף בסוף הקדנציה הנוכחית.
אבל מאיפה המשיחיות המופרעת הזו?
מה בדיוק היה קורה לדעתכם עם גנץ כראש ממשלה?
הבעיות שלנו היינו נעלמות?
חיזבאללה היה עובר לסרוג גרביים? סינוואר היה מחזיר את כל החטופים ללא כניעה ישראלית ומוותר על קלפי המיקוח שלו? היינו נלחמים ביותר אגרסיביות? ללא נתניהו כולנו היינו כבר יושבים על הפרת, החידקל ועל חוף נובה בעזה - עם כל החטופים במיטתם וכשהעולם כולו איתנו ובעדנו?
יש אדם מבוגר ושפוי שאשכרה חושב רואה כך את המציאות?
בפעם המיליון.
נתניהו הוא לא חזות הכל.
ישראל ניצבת מול אויבים צמאי דם בגבולות, עולם אדיש, ממשל אמריקאי חלש והמוני מוסלמים ואנטישמים בעולם שישמחו לראות את קץ מדינת ישראל.
זו המציאות.
גם ביום שאחרי נתניהו עדיין יעמדו בפנינו אתגרים מורכבים ועצומים בנסיבות הגאו-אסטרטגיות המאד לא פשוטות שמסביבנו.
אנשים, מימין ומשמאל,
שאחרי טבח נורא ואיום, כשהנאצים על הגדרות, רגע אחרי מופע עגום של רפיסות ביידן בנסיון לקנות את האיסלאמים מישיגן, ורגע לפני אולי-הסלמה עם איראן הסף גרעינית -
והם עדיין עסוקים באופן אובססיבי בביבי ולא ביבי, במקום לחשוב ברצינות על איך פותרים את האתגרים המורכבים של מדינת ישראל -
הם אנשים שנמצאים עמוק עמוק במחוזות בריאות הנפש.
החבר'ה האלה כבר לא איתנו.
וכמובן, גם כאן האובססיה לנתניהו היא אסון.
במישור הדיפלומטי יהיה קשה מאד (עד בלתי אפשרי) לנצח במלחמה הזו בלי המרכז-שמאל הציוני והאוכלוסיה 'הניידת' יותר של אזרחי ישראל.
באופן די מוכר, האסטרטגיה של הממשל כעת היא לתעל את סוגיית נתניהו היא לנסות לשכנע שהוא נאבק נגד 'ממשל נתניהו' ולא נגד אזרחי ישראל.
כל ישראלי בעל אונות מתפקדות מבין שזה לא המצב.
שבנקודת הזמן הגורלית הזו, הפיכת השביעי באוקטובר ליום חג הרואי לאויבי ישראל יהיה אסון שיגבה מאיתנו ומילדינו מחיר כבד עד בלתי אפשרי.
אם השמאל הציוני והנייד יפעיל 10% מהלחץ, המשאבים ומהקמפיינים של נתניהו גם לכיוון יהודים ליברלים ודמוקרטים מתונים -
מאזן הכדאיות של ביידן ישתנה פלאים.
פייר, די מכמיר לב לשמוע את הררי המילים על כמה פסיכופטים איסלאמיים במישיגן.
הכל, בזמן שיש מיליוני יהודים חזקים עשירים ומקושרים - שרובם הגדול תורמים, מקדמים ומצביעים באופן מסורתי לביידן ולדמוקרטים.
באמת שלא מצליח להבין, למה אין ניסיון רציני לאזן את המשוואה?
קלאסיקה מודרנית
"משפחות שכולות מהימין"
(כמובן, אם ההתבטאות הייתה לעומתית לנתניהו ו/או משרתת את הפוזיציה האנטי ציונית של בטאון הארץ, ניסוח הכותרת היה "המשפחות השכולות:..")
מזפזפ לתקשורת הישראלית.
הכל מגוחך. הכל ברמה כל כך נמוכה.
חברת החדשות המובילה בישראל באמת לא יכולה להעסיק עובדים ללא שגיאות כתיב? מה זה הבורדל הזה?
סיוע על-מלא לאויב בשעת מלחמה.
אין לזה שום הגדרה מוחלטת.
זה מדהים, בדיוק כמו בבגץ הפרימטר בזמן 'ההפגנות' בגדר בעזה.
מתישהו בעתיד, כששרלטנים יספרו לכם שבגץ לא קיבל שום החלטה (ודחה את העתירה!) וזה בכלל 'המדינה' היא זו שהסכימה להכל -
זכרו את הטרלול ההתאבדותי הזה.
רע מאד.
כאילו לא למדנו כלום.
ולמה בעצם שבגץ, בשבתו כמצביא,
לא ידאג לזכויות האויב בעתירה לא שפיטה?
אז נכון, מאות חיילים מסרו את חייהם או את גפיהם כדי לכבוש את צפון הרצועה.
ונכון, כל מזרחן יסביר לך שנושא צפון הרצועה, עם תמונות 'הנכבה' וההגירה דרומה, הוא ההישג האסטרטגי הגדול (ויש שיאמרו, היחיד) של ישראל במלחמה מבחינת הנקודות הקריטיות שלוחצות על הפלסטינים
ונכון, בטח כשיש חלופה בדרום הרצועה, ניהול הלחימה והאספקה בצפון הרצועה זו החלטה מדינית-בטחונית קלאסית (ולכל הפחות, במקרה הרע מאד לטעמי, סחורה פוטנציאלית בעסקת חטופים)
ונכון, המזרח התיכון מסתכל, בדגש על תושבי דרום לבנון שאולי יקבלו בקרוב מאד דרישות פינוי בהולות מביתם
וברור, העתירה לא שפיטה ואין מדינה אחת בעולם שהייתה דנה בענינים מקבילים תוך כדי לחימה,
ואין צורך לומר שהמשפט וניהול הסיכונים במדינה רבת סיכונים כמו ישראל צריך להיות שמרני ובטחוני בהרבה מכל מדינה אחרת -
אבל למי אכפת?!
יש לנו כאן בני אלים חסרי גבולות.
למה שלא ינהלו את כולנו?
מי ידאג לזכויות האדם (של האויב) אם לא הם?
וכמובן, במסגרת הסירוב המוחלט להסיק מסקנות, לגלות צניעות, או להתכוונן לניצחון במלחמת הקיום שלנו -
שלושה פוליטיקאים בגלימה מתכנסים עכשיו ובשידור חי לאויב דנים בפרוטרוט בסידורי האספקה לאויב.
מדינה מתאבדת, כבר אמרנו?
רמון צודק.
ולראש הממשלה נתניהו ויתר השרים זה כנראה זמן טוב להיזכר בס' 2(א) לחוק יסוד: הצבא, "כפיפות למרות האזרחית" -
"הצבא נתון למרות הממשלה".
אי אפשר לעמוד מנגד כשהצבא ממנה את אותם אידיוטים רופסים להוביל אותנו במלחמה קיומית.
עד כמה המינוי של איתי ברון מגוון, מרענן ופותח את הצבא ואמ"ן לחשיבה חדשה מקורית ולעומתית.
קחו מבט קטן לביוגרפיה של ברון:
* אמו היא ציפורה ברון, ששימשה כשופטת מחוזי.
* אביו הוא נתן ברון, עיתונאי ודוקטור למשפטים והוא גדל בבית מגורי העיתונאים
* נשוי לאיריס רבוניביץ' ברון, שופטת מחוזי מקורבת לחבורת שופטי העליון
* אשתו היא גם, כמובן, הבת של איתמר רבינוביץ', איש שמאל מובהק שהיה נשיא אוניברסיטת תל אביב וגם שימש (איך לא!) כיו"ר קרן וקסנר.
* גם הוא משפטן ומוסמך כעורך דין
* שימש כבר כרח"ט מחקר בשנים בהן חמאס התעצם
* שמש כסגן ראש ארגון המטומטמים הלאומי (מכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS)
* בשנים מאז השתחרר הרבה לפזר הצהרות זחוחות ומטומטמות מלב-לבה של הקונספציה
* בראיון להארץ, באמצע 2023, שבו הטיף איך מתמודדים עם איומי הבטחון של מדינת ישראל התמקד ברון (איך לא!) באיום האמיתי על מדינת ישראל, ערוץ 14. כותרת הראיון - ""הסכנה הגדולה היא שערוץ 14 ייכנס לתוך דיוני הביטחון הלאומי. זו סכנה עצומה, קיומית"
מינוי שהוא קטסטרופה.
המינוי עצמו ובעיקר התמונה שהוא מייצג -
מבחינת הפרדות העצלות בקריה העסקים כרגיל.
מה שהיה, והוביל במישרין לטבח, ימשיך להיות.
הנהגה צבאית שממנה לרח"ט מחקר את האידיוט המחפיר הזה - מעין טיפוס גנרי שמשלב את מוקדי הטמטום, הזחיחות, הרפיסות והחד ממדיות שהביאו אותנו לשביעי באוקטובר -
לא ראויה גם ללכלוך בציפורן של זרת הלוחמים שמחרפים את חייהם בשדה הקרב.
https://tinyurl.com/3u9rx4wh