בשעה הזו לפני שנה פרצה לחיינו המלחמה הנוראה. חזרתי לטלגרם מהיממה ההיא. בלטו שלושה דברים: הפער הבלתי נתפס בין מה שאנחנו עסקנו בו (הקפות שניות בתל אביב) ובין מה שאויבינו הכינו לנו. הפער הבלתי נתפס בין הדימוי העצמי שלנו, שנזקקים לנשיא אמריקני שיאמר Don’t ובין מצבנו שנה אחרי, תוקפים את איראן, משפילים את חיזבאללה ומפציצים בתימן. הפער בין אהדת העולם אז כשהיהודים נטבחים לכתף הקרה היום כשהיהודים משיבים מלחמה.
לעולם אעדיף את שדרות מוארת בדגלי ישראל ומגדל אייפל חשוך מאשר להפך.
כשם שיום הכיפורים הוא כבר חמישים שנה זמנם של מוספי הזיכרון המיוחדים למלחמה, תשעה באב במגזר הדתי לאומי הוא כבר תשע-עשרה שנה יום הזיכרון לגוש קטיף. צווי הפינוי חולקו למחרת הצום, אבל כשם שהצום אינו נוכח במיוחד בחיים הציבוריים בישראל, כך גם היה גוש קטיף, אשתקד: נשכח מהעין ונשכח מהלב.
ב-2023 גוש קטיף כבר לא היה מקום פיזי אלא רק טיעון, טיעון במערכה הכבדה על הרפורמה המשפטית: מעשרים ואחד יישובים נותרו כמה קטעים בארכיון, מוזיאון קטן ופיראטי בירושלים ובעיקר זכר האכיפה הבררנית ביחס לחסימות כבישים. רוב הציבור סבר אז שהפינוי החד צדדי היה שגיאה, אבל רוב גדול בהרבה סבר שזו שגיאה מהסוג שכבר אין טעם לתקן. בקיצור, אירוע הזיכרון לגוש קטיף בתשעה באב בבית אורי צבי גרינברג היה הפרינג' של הפרינג'.
ואז הגיע יוחאי שלום חדד. לא זכרתי את שמו של המשורר הצנום הזה עד שחיפשתי בגוגל, אבל זכרתי – והוידאו מוכיח - שבאופן אינסטינקטיבי הלטתי את הפנים בידיים בזמן שהוא קרא את שירו מתוך כתב העת "יהי". הטקסט היה כל כך קיצוני, כל כך נחרץ, כל כך מטריד, ששומר נפשו ירחק מאירועים שבהם קוראים שירים כה הזויים כאלה. או אם לצטט מביקורת שירה לועגת ברשת: "חזיון נבואה עתידני, או פנטזיית אימים, או סתם שיר דרמטי".
וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. לֹא חֲלוֹם, לֹא. בַּלָּהוֹת.
רוּחַ מְקֻוֶּנֶת תִּנְשֹׁף בְּמִפְרְשֵׂי הַצֹּרֶךְ
עוֹד נֶאֱסֹף אֶת הַחֶרְפָּה שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁאֶפְשָׁר
לְהִתְנַתֵּק מִשַּׁעֲרֵי עַזָּה הַמֻּלְחָמִים לִכְתֵפֵינוּ
הוא המשיך להזות בקול איטי ושקט
וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. הַפַּעַם לֹא נְדַמְיֵן שְׁמָמָה
נַחֲשֹׂף מֵאוֹת קְבָרִים זְעִירִים בַּחוֹל וּנְבַקֵּשׁ סְלִיחָה
מִתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הֵבַנּוּ אֶת שְׂפַת בִּכְיָם
אַךְ יָדַעְנוּ לְהַקִּישׁ עַל גַּג בֵּיתָם.
הַתַּת מוּדָע הָאָפֵל הָרוֹבֵץ לְפִתְחֵנוּ
הַנִּכּוּר לֶאֱלֹהִים, לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמֵּעֵבֶר
לְכֶסֶף, לְעֵירֹם, לְמַחְשָׁבוֹת וְלִגְבוּלוֹת הָאָדָם.
הַכִּבּוּשׁ, רַק צְמִיג הַמַּעֲנִיק לְגוּרֵי פִּילִים יְתוֹמִים
תְּחוּשָׁה מְדֻמְיֶנֶת שֶׁל הוֹרִים אַרֻכֵּי חֵדֶק וִיכוֹלִים
וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. “בָּרְחוֹב אֵין קוֹל וְאֵין בּוֹעֵר” –
הַמִּנְהָרוֹת עֲפִיפוֹנֵי הָאֵשׁ וּבָלוֹנֵי הַתַּבְעֵרָה בִּקְּשׁוּ דָּבָר
עִיר גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים וְהַרְבֵּה רִבּוֹא אָדָם
שֶׁלֹּא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּמְמַלֵּא אֶת הַשֶּׁבֶר
בְּגִ’יהָאד אֶל נַפְשׂ אוֹ גִ’יהָאד אֶל חַרְבּ
עוד לפני הבית האחרון, הייתה בשיר הזה גרסא מעודכנת, פסיכולוגית-דתית, של הספד משה דיין על רועי רוטברג בנחל עוז, 67 שנה קודם לכן. הייתה שם ראיה מפוכחת של הצד השני. לא רק הקביעה הדיינית שהם שונאים אותנו, אלא הסבר מהפכני מדוע. בוודאי הייתה פה תשובה אמיתית יותר מהלגלוג השמאלני על המשיחיים שרוצים להתיישב בעזה, רהוטה יותר מהגמגום הימני כשנשאלים, אחרי עוד קינה על ההתנתקות, "אבל מה האלטרנטיבה שלכם, לכבוש שוב את עזה?".
ואז הגיע הבית הסוגר, מעביר הצמרמורת.
וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. וְעֵינִי יֹרְדָה דִּמְעָה
עַל יַלְדֵי הַ”קָּזוּס בֶּלִי” הַיְּשֵׁנִים בְּחֵיק אִמָּם
בְּקִבּוּץ, מוֹשָׁב אוֹ עֲיָרָה
לֹא יוֹדְעִים שֶׁדָּמָם נִצְרָךְ כְּמַרְבַד אַרְגָּמָן –
כִּי נִמְלָא עָווֹן עַד הֵנָּה
זה היה חודשיים לפני שרוצחי חמאס פרצו ברימוני יד לבית משפחת סימן טוב בניר-עוז וירו בשחר וארבל בנות החמש וחצי ואז בעומר, אחיהן בן השנתיים. מה עשו באותו ליל תשעה באב אלין קאפשיטר בת השמונה ואחיה איתן בן הארבע? אולי עוד קראו סיפור במיטות, לפני השינה. בשמחת תורה הם נרצחו עם הוריהם בדרך הביתה מלילה בטבע. רק הסבא נשאר ממשפחה שלמה.
צריך כפר שלם לגדל ילד, וצריך מדינה שלמה כדי לגדל מפלצת. מיותר לומר שכל ההנהגה המדינית והביטחונית צריכה ללכת הביתה. אבל לאן נלך אנחנו, עשרה מיליון שישבו בבית וראו את זה קורה? כולנו, ששכחנו שהמרחק בין תל אביב ועזה קצר מזה שבין תל אביב וחיפה. שהורגלנו לחשוב שחומות גבוהות לא עושות שכנים טובים, אלא פשוט מעלימות את השכנים. שלונדון וניו יורק (וריאד, ואבו דאבי) קרובות יותר מעזה. דור שלם שקע בהזיות והדחקה, ודור ילדיו שילם את המחיר: ילדי בארי, כפר עזה וניר עוז בשבעה באוקטובר, והילדים הגדולים יותר שנלחמים מאז בעזה. אבות אכלו בוסר ושיני בנים נאספו על ידי רשות העתיקות.
יוחאי נפל בעזה לפני חודש, כאשר הוא מותיר אחריו אישה, שירה, ושתי בנות תאומות בנות שנתיים, ליבי ואורה.
יוחאי היה חבר, לוחם ומפקד מסור שתרם רבות למדינה, התנדב להוביל את צוותנו, וחתר שנקבל את המשימות המורכבות ביותר – וזאת ללא שעבר קורס פיקודי.
יוחאי היה אדם טוב, צנוע וערכי, שתמיד דאג לאחרים לפני שדאג לעצמו. הוא האמין באחדות ולא בפילוג, אמונה שהייתה מרכזית במיוחד עבורו בשנה האחרונה לחייו. לאחר שהתחתן ב-2020 משפחתו הייתה הדבר החשוב ביותר עבורו, בכל מפגש היה מספר על בנותיו ועל כמה שהן הדבר הטוב ביותר בחייו.
יוחאי היה העוגן הכלכלי של משפחתו. לאחר מותו החלטנו, כצוות וחבריו לנשק, לקחת על עצמנו את האחריות לדאוג לבנותיו.
כפי שיוחאי נשבע להגן על המדינה, ונהרג בעת קיום שבועה זו, אנחנו נשבענו להיות שם אחד בשביל השני, וכרגע אנחנו מחוייבים לתמוך בבנותיו. אנו פונים אליכם בבקשה לסיוע בגיוס כספים כדי להבטיח שדאגות כלכליות לא ירחפו מעל ראשם. הכספים שייאספו יוקדשו לעתידן של ליבי ואורה, וינוהלו בקרן שתוקם במיוחד עבורן.
https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/136415
שנה אחרי: עוד יש תותחים על ההר אבל הם מאיימים על דמשק, או במקרה הזה על ג׳בלייה, ביירות וטהרן.
Читать полностью…*לשכת ראש הממשלה:*
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח כעת עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון.
ראש הממשלה חזר על עמדותיה של ישראל, שכפי שאיראן תומכת בכל חלקי ציר הטרור האיראני, כך מצופה מידידי ישראל לעמוד מאחוריה, ולא להטיל עליה מגבלות שרק יחזקו את ציר הרשע האיראני.
ראש הממשלה הדגיש שפעולות ישראל נגד חיזבאללה יוצרות הזדמנות לשינוי המציאות בלבנון לטובת היציבות, הביטחון והשלום באזור כולו.
שני המנהיגים סיכמו לקדם שיח בעניין במהלך ביקורו של שר החוץ הצרפתי, שביקש להגיע לישראל.
משטרת ישראל ומשמר הגבול
מודיעים בצער ויגון רב על נפילתה של
סמ"ש שירה חיה סוסליק ז״ל
סיירת במג״ב דרום, אשר נפלה בהתקלות עם מחבל בפיגוע שארע היום בתחנה המרכזית בבאר שבע.
יהי זכרה ברוך.
ח״כ מנסור עבאס יו״ר רע״מ: היום בוצע פשע נתעב בבאר שבע נגד אזרחים חפים מפשע , אנו מגנים את הפיגוע במיוחד שהמבצע אזרח ערבי מהפזורה בנגב.
זו לא דרכם של האזרחים הערבים שידעו לגלות מחויבות אזרחית ערכית וחוקית , וסלדו מכל סוג של אלימות , ודחו כל ניסיון לגרור אותם להשתתף במעשי אלימות פוליטית.
*הצעת החוק שהגישו חברי הכנסת בועז ביסמוט ודן אילוז - להפסקת כל פעילות של ארגון הטרור אונר"א בירושלים - אושרה כעת בוועדת חוץ וביטחון לקריאה שנייה ושלישית!*
*ח"כ ביסמוט:*
"אישור החוק, יום לפני השבעה באוקטובר – מהווה הוכחה לכך שהאמירה "מה שהיה הוא לא מה שיהיה" - היא לא סיסמה ריקה.
בכך, אנו מעבירים לטרוריסטים מסר חד וברור: לא נשכח, לא נסלח, וננקוט בכל אמצעי כדי להבטיח את ביטחונה של ארצנו!"
דובר צה״ל:
*צה״ל תקף משגרים ומטרות טרור של ארגון הטרור חמאס ברחבי רצועת עזה לסיכול איום מיידי*
צה"ל סיכל איום מיידי, בעקבות היערכות מקדימה וזיהוי כוונה של ארגון הטרור חמאס לבצע ירי לעבר שטח מדינת ישראל.
מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו לפני זמן קצר עמדות שיגור ותוואי תת קרקעי של ארגון הטרור חמאס ברחבי רצועת עזה.
מאז המלחמה חדד פרסם שיר נוסף, תמצית ועדת החקירה לאסון חזוי מראש:
אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי הַצָּבָא הַטְּרוֹיָאנִי מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה
הֵם עֲדַיִן צְמוּדִים לְהַעֲרָכוֹת אָמָ”ן, מְכוּרִים לְ-8200
לִידִיעָה וַדָּאִית עַל סוּס עֵץ שֶׁיֻּשְׁאַר בְּחוֹף זָהֹב
וְלוֹחֲמִים בְּבִטְנוֹ שֶׁיָּגִיחוּ עִם עֶרֶב
סּוּס הָעֵץ הֻשְׁאַר עַל הַחוֹף, לֹא נָגוּעַ
אֲבָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת-
״הַמִּלְחָמָה תַּמָּה״, ״חוֹמָה גְּדוֹלָה תָּגֵן״,
״לְהַפְקִיר אֶת הָעִיר לְתַנִּין הַכַּלְכָּלָה הַחָפְשִׁית הָעִוֵּר״-
הִתְגַּנְּבוּ לְתוֹכְכֵי הָעִיר
הֵם אַנְשֵׁי צָבָא,
הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין שֶׁסּוּס הָעֵץ הָיָה רַק מָשָׁל.
הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנּוּ
(מתוך הטור בידיעות אחרונות)
מקורות אירניים רשמיים: לא שמענו ממפקד כוח קודס מאז התקיפה הישראלית בדאחייה בשבוע שעבר
Читать полностью…סמוטריץ:
להגיע עד מעבר לליטאני
לפרק את תשתיות הטרור ביו״ש
לשקול פעולה בסוריה
לפרק בעזרת הצבא את ארגוני הפשע בישראל
לחסל את הגרעין האירני
https://www.facebook.com/100050298347371/posts/pfbid02jzbT823nh1wSAZFodqazeE1Fehixz1jrEEHRdR35bsuH4Jv9RNZJTLh3JDBeeW3bl/?
*06:29 באתר פסטיבל ה׳נובה׳: נשיא המדינה יצא למסע זיכרון בעוטף עזה במלאת שנה ל-7 באוקטובר*
*נשיא המדינה יצא למסע זיכרון בן שלושה ימים בעשרות יישובים וקיבוצים ברחבי העוטף, שייפתח בבוקר ה-7 באוקטובר בשעה 6:29 באתר פסטיבל הנובה, עם המשפחות השכולות*