הלב מדבר, היד כותבת✍

24 Feb 2024 22:30

"היום שאחרי"~ (@coolboyss )



ביום שלפני,
היו מהומות,
הייתה אלימות, הפיכה, הפגנות.
היינו תמימים, אלימים, במלחמת אחים,
ושכחנו את מה שחשוב באמת.


תקומה, וחורבן,
ותקומה וחורבן,
וחורבן וחורבן,
וחורבן,
דם, ואש,
ושנאת חינם.
עם קשה עורף,
וקשה בחזית,
ולמרות שקשה,
עדיין גם עם.


ביום שהיה,
נתפסנו על חם.
הייתה שם אימה, זעזוע, אובדן.
היינו שבורים, המומים, נשרפנו איתם,
הפיות נפערו והלב התקמט.


תקומה, וחורבן,
ותקומה וחורבן,
וחורבן וחורבן,
וחורבן,
דם, ואש,
ושנאת חינם.
עם קשה עורף,
וקשה בחזית,
ולמרות שקשה,
עדיין גם עם.


ביום שעכשיו,
הדם מתייבש,
עדיין כואב, וקורה, ועוד יש.
עכשיו מחלצים, מחסלים, מנסים לגבש.
ביחד ננצח, בנפרד נתמוטט.


תקומה, וחורבן,
ותקומה וחורבן,
וחורבן וחורבן,
וחורבן,
דם, ואש,
ושנאת חינם.
עם קשה עורף,
וקשה בחזית,
ולמרות שקשה,
עדיין גם עם.


ביום שאחרי,
נחזור לשגרה.
נשוב לשיסוי, לפילוג, לשנאה.
נהיה שוב קשים, כועסים, נחפש נקמה,
ונשכח שוב את מה שחשוב באמת.

הלב מדבר, היד כותבת✍

26 Jun 2022 18:54

"מילים מאוחרות מדי"~בלדה מאת **** (@coolboyss)


התעוררתי ביום בהיר אחד,
ולא היית כאן יותר.
התעוררתי,
ואתה לא תתעורר,
ואת התחושה בליבי מאז, קשה לתאר.
התעוררתי ביום בהיר אחד,
ואז גיליתי,
וזה היה היום הבהיר, הכי שחור שחוויתי.


וכולם עמדו אז דום, בין גניחות אבל וקינות,
וכולם ידעו שזה איום, וטבעו בתוך דמעות.
וכולם נזכרו להגיד, מילים רכות ומתוקות,
מילים שנאמרו באיחור, של יום אחד,
לפחות.


התעוררנו ביום בהיר אחד,
ואתה הפכת לעבר.
התעוררנו,
ולא ידענו מה נותר,
מלבד דמעות חמות, וקול נשבר.
התעוררנו ביום בהיר אחד,
ובאה האשמה,
הזדחלה אל תוך ליבנו, ובנתה את ביתה.


וכולם עמדו אז דום, בין גניחות אבל וקינות,
וכולם ידעו שזה איום, וטבעו בתוך דמעות.
וכולם נזכרו להגיד, מילים רכות ומתוקות,
מילים שנאמרו באיחור, של יום אחד,
לפחות.


לא התעוררת ביום בהיר אחד,
ואנחנו נשארנו.
לא התעוררת,
ועכשיו רק נזכרנו,
להגיד את המילים, שמעולם לא אמרנו.
לא התעוררת ביום בהיר אחד,
והמילים היפות,
נאמרו באיחור, של יום אחד,
לפחות.


ועכשיו כשכבר אין מה לעשות, ויש דמעות בעיניי,
זאת בלדה למילים שאמרנו,
מאוחר מדי.


ת.נ.צ.ב.ה

הלב מדבר, היד כותבת✍

24 Feb 2022 18:31

"ילדים צבועים ירוק" ~ שיר מאת **** ( @coolboyss)



"הרחק מהישג ידם של ילדים",
זה הכיתוב, על קופסת הגפרורים.
משחק באש זה לא צחוק,
ולפעמים ילדים עלולים להישרף.
משחק באש זה לא צחוק,
ואסור לילדים, להשתתף.


כי כל ילד הוא עולם ומלואו,
וחשוב לנו שהם לא ייפגעו.

אז אוצו רוצו ילדים,
הקשיבו טוב, והיזהרו.
תתרחקו מגפרורים,
אחרת, אתם תישרפו.


"הרחק מהישג ידם של ילדים",
נו ברור, זה יכול להציל חיים.
משחק באש זה לא צחוק,
האש יכולה לצאת משליטה.
משחק באש זה לא צחוק,
אש שורפת, ללא הבחנה.


כי כל ילד הוא עולם ומלואו,
וחשוב לנו שהם לא ייפגעו.

אז אוצו רוצו ילדים,
הקשיבו טוב, והיזהרו.
תתרחקו מגפרורים,
אחרת, אתם תישרפו.


"הרחק מהישג ידם של ילדים",
זה הגיוני, וזה ברור לחלוטין.
אלא אם כן הם לבושים ירוק,
ואז לשחק באש זה לא נורא.
אלא אם כן הם לבושים ירוק,
ואז לשחק באש, זאת גבורה.


כי כשעל הכף יש כסף ואגו,
בחיי אדם כבר לא יתחשבו.

אז אוצו רוצו ילדים,
לבשו ירוק, והתייצבו.
אנחנו ניתן לכם רובים,
ואתם, תצאו ותהרגו.

הלב מדבר, היד כותבת✍

21 Feb 2022 18:41

"אוהד שרוף"~קטע מוזר כזה מאת **** (@coolboyss)


תהיה ריאלי, תהיה מציאותי,
ושלא תעז לרדוף אחרי איזה חלום מטופש ושולי.
עזוב אותך מאומנות, ספרות, או שירה.
תהיה אוהד שרוף, של שגרה אפורה.
כי כמוך יש עוד מליונים, ואתה? אתה סתם עוד איזה אחד.
יצירתיות זה לא הכרחי, זה סתם איזה משהו נחמד.
ועם "נחמד" לא סוגרים את החודש.
ועבודה מכניסה, זה הרבה יותר חשוב מאושר, או חופש.
כך תמיד לימדו אותנו, אמרו שאסור להיסחף ולחלום.
תינוקות בני שנה לומדים כבר ללכת, אבל אתה? תעמוד במקום.

במקום.
בדיוק במקום.
בתבנית הקבועה שהחברה חקקה.
זה קודש זה, זה אפילו כתוב בתורה,
"מצווה על אדם להיות עוד אבן במדרכה".
אז תלמד קשה, ותוציא בגרות יפה,
תהיה אוהד שרוף, של שגרה אפורה,
ואז תלמד עוד קצת, ותמצא עבודה חשובה.
ולא סתם עבודה... אלא משהו טוב,
עורך דין מכובד או אולי מהנדס,
כי אחרת - תישן ברחוב.
כי כל אדם מובטל,
הוא קודם כל מובטל, ורק אחר כך אדם.
תזכור את זה טוב טוב, שלא תגמור כמותם.


ובסוף, אנחנו מבטיחים,
אתה תגיע לחוף מבטחים.
כי היית אוהד שרוף, של שגרה אפורה.
תהיה לך פנסיה שמנה, ותוכל לרכב על ההצלחה.
ואז אם תרצה, אז תוכל לעסוק בכתיבה.
אבל כנראה שתאבד את החשק, כי תבין שחלומות זה שטויות.
תקשיב לנו אחי, אנחנו מונעים ממך סתם טעויות.
ולטעות זה אסור, זו עבירה חמורה.
תהיה אוהד שרוף, של שגרה אפורה.

הלב מדבר, היד כותבת✍

03 Feb 2022 17:18

שיר
( @coolboyss

הלב מדבר, היד כותבת✍

31 Jan 2022 00:19

"בחור כזה מצחיק" ~ שיר מאת **** ( @coolboyss)



בדרן.
זה מה שיש לו לעבוד איתו.
יש דאגות ויש פגמים,
התמכרויות וכאבים,
יש קול בראש שלא מפסיק,
אבל הכל ממש בסדר -
כי הוא בחור כזה מצחיק.



כל יום הוא מתרוצץ,
כדי לברוח מעייפות.
כל ערב הוא שותה,
כדי לברוח מאחריות.
כדי לברוח מהפחד הוא מחייך חיוך סינטטי,
וכל פעם שהוא צוחק הוא רק בורח מהבכי.



פחדן.
אבל לא שמים לב אצלו.
כי יש בדיחות, וסיפורים,
יש הלצות וחברים,
הוא לא חופר ולא מציק,
והכל ממש ממש בסדר -
כי הוא בחור כזה מצחיק.



כל יום הוא מתרוצץ,
כדי לברוח מעייפות.
כל ערב הוא שותה,
כדי לברוח מאחריות.
כדי לברוח מהפחד הוא מחייך חיוך סינטטי,
וכל פעם שהוא צוחק הוא רק בורח מהבכי.



שקרן.
אבל לפחות מודע לעצמו.
כי למרות, שלפעמים,
יש דמעות, בין הריסים,
הוא רב אמן בלהדחיק.
והכל כל כך בסדר -
כי הוא בחור כזה מצחיק.



ואם הוא עצוב זה סוד כמוס,
הוא לא רוצה להעיק.
כי הוא תמיד היה בחור כזה...
בחור כזה מצחיק.

הלב מדבר, היד כותבת✍

19 Jan 2022 12:33

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

17 Jan 2022 09:51

שיר
כן אני הולך לחפור עם דיוויד בואי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

12 Jan 2022 12:39

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

06 Jan 2022 11:02

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

31 Dec 2021 15:10

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

22 Dec 2021 18:02

"עיניים של ילד"~ שיר מאת **** ( @coolboyss )




היום היה חמים,
והחורשה, מלאת חיים.
העצים שעמדו שם, איתנים וירוקים.
ציפורים אז שרקו מנגינות,
מנגינות מתוקות ודקיקות.
הפרחים שם,
הפרחים שם שפכו רסיסים של צבעים,
שגרמו להכל להתמוגג.

והעין,
העין עינו של ילד.
לב אדום ופועם, מתחת לשלד.
בחורשה הבטוחה, החורשה בה נולד.
עמד שם לבד, עם פרח ביד.
אין הווה, אין עבר,
והילד חיכה בלי סיבה למחר.
חיוך על שפתיו, אור בעיניו,
עם פרח ביד, הוא עמד שם לבד.


ועד היום לא ברור בדיוק מה התרחש,
ולא מובן מה השתנה,
אולי אלה העיניים שבגרו, ואולי זו החורשה,
ואולי,
אולי לעולם לא נדע.


הלילה הוא קר,
והחורשה, זמנה כבר עבר.
וכל עץ בודד שעומד שם, עוד רגע נשבר.
ציפורים שם בוכות מנגינות,
קינות עצובות ורכות.
אין פרחים שם,
הפרחים שם הפכו לפחמים חרוכים,
ונדמה שהכל התפוגג.

והעין,
העין עינו של אדם.
לב פצוע, פגוע, נוטף דם.
בחורשה הישנה, החורשה בה נפרד.
עומד שם לבד, עם פרח ביד.
הילד גדל, הילד בגר,
ונותר געגוע למה שנגמר.
בלבול על פניו, קור בעיניו,
עם פרח ביד, הוא עומד שם.
לבד.

ועד היום לא ברור בדיוק מה השתבש,
ולא מובן מה השתנה,
אולי אלה העיניים שבגרו, ואולי זו החורשה,
ואולי...
אולי לעולם לא נדע.

הלב מדבר, היד כותבת✍

20 Dec 2021 19:44

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

18 Dec 2021 11:01

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

16 Dec 2021 11:00

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

09 Sep 2022 11:16

"מרקדת הקצוות" שיר מאת **** (@coolboyss )


ואז היא עמדה, מול השריפה שפרצה,
ועיניה דומעות.
"רק תני לי יד", נשמעה לחישה,
"אחזי בי ואפתור לך את כל הבעיות".
הצעה מסקרנת ומפתה,
ומאז ומעולם, היא אהבה להתנסות.
לא לחינם היו קוראים לה,
מרקדת הקצוות.


ושם ריחפה, בתוך בועה של ריגושים,
כאן אין סבל, וכאן אין צלקות.
השמש זהרה, ושלחה לה חיוכים,
לצד קשת בענן, שעשויה מחלומות.
ליבה פעם, בשמחה לא מוסברת,
והעונג הותיר אותה, המומה ומסוחררת.


ואז התיישבה, מול השריפה שהתפשטה,
וידיה מזיעות.
"אני כולי שלך", אמרה הבועה,
"אחזי בי ואגשים לך שוב את כל המשאלות".
לאחר היסוס נשלחה,
יד חוששת ושקטה, מבין הלהבות.
לא לחינם היו קוראים לה,
מרקדת הקצוות.


ושם ריחפה, בתוך בועה של ריגושים,
כאן אין סבל, וכאן אין צלקות.
השמש זהרה, ושלחה לה חיוכים,
לצד קשת בענן, שעשויה מחלומות.
ליבה פעם, במין חולשה מחממת,
והעונג הותיר אותה, עייפה ומסוחררת.


ואז נשכבה, בין לשונות השריפה,
ועל פניה כוויות.
"בואי לזרועותיי!", צעקה הבועה,
"בואי ואציל אותך מהחמה שבשריפות!".
מיד שוב נשלחה,
יד נואשת וצרובה, שלא רצתה להיצלות.
לא לחינם היו קוראים לה,
מרקדת הקצוות.


ושם ריחפה, בתוך בועה של ריגושים,
כאן אין סבל, וכאן אין צלקות.
הייתה שקיעה, ששלחה לה חיוכים,
וקשת רחוקה, שעשויה מחלומות.
ליבה קירטע, במין גסיסה ממכרת,
והעונג הותיר אותה, חבולה ומסוחררת.


ואז התבוססה, תחת התקרה השחורה,
וגופה עטוף צלקות.
"אני כולי שלך", היא מיררה,
"אעשה הכל, רק תעזרי לי לקוות!".
כאחוזת דיבוק אז שלחה,
יד מתפוקקת וכחושה, שמכורה להזיות.
לא לחינם היו קוראים לה,
מרקדת הקצוות.


ושם התפתלה, בתוך בועה של ריגושים,
כאן פחות כואב, וכאן אין זכרונות.
בחושך שסביבה, שאריות של חיוכים,
וקשת אפורה, עם רסיסים של חלומות.
ליבה נרקב, במין צרחה משתקת,
והעונג הותיר אותה, רצוצה ומפורקת.

היא הייתה אחת,
שאהבה להתנסות.
לא לחינם קראו לה,
מרקדת הקצוות.

הלב מדבר, היד כותבת✍

13 Apr 2022 14:33

"התבגרות" ~ שיר מאת **** (@coolboyss )



התבגרתי,
בשלב מסוים,
ועכשיו אני ילד גדול.
אני היחיד שמחליט לעצמי על הכל.
ועם האחריות באה גם התשוקה,
לזרוק את הכל לרצפה.


קיוויתי לי מזמן לרגע,
שאהיה איזה משהו חשוב,
שאתקן את העולם שסביבי.
וזה קשה לשים את האצבע,
מתי התקווה נשטפה לביוב,
ומתי העולם שבר את רוחי.


התבגרתי,
בשלב מסוים,
ועכשיו אני ילד גדול.
אף אחד לא יושיט לי יד במקרה שאפול.
ועם הכאב בא גם הצחוק,
כאיזו דרך חולנית לפרוק.


חלמתי ממש פעם לרגע,
שישמעו אותי בכל מקום,
שאוכל פשוט לעמוד ולצרוח הכל.
וזה קשה לשים את האצבע,
מתי המציאות התערבה בחלום,
ומתי איבדתי כבר את הקול.


התבגרתי,
בשלב מסוים,
עכשיו אני ילד גדול.
היידה! סקס סמים ורוקנרול.
ואין בזה שום דבר רע, לכאורה,
אם זה נעשה מבחירה.



חשבתי לא מזמן לרגע,
על זה שהצבע דהה,
ואני גוסס כבר תקופה מבפנים.
וזה קשה לשים את האצבע,
על מתי רגע הופך לתקופה,
ומתי תקופה, הופכת לחיים.

הלב מדבר, היד כותבת✍

22 Feb 2022 23:21

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

10 Feb 2022 14:11

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

02 Feb 2022 11:28

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

25 Jan 2022 16:04

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

18 Jan 2022 23:06

"מתוקה מרירה" ~ שיר מאת **** (@coolboyss )


כמה מפתה היא אהבה,
מפותלת ומתוקה.
ואין בעולם מספיק מילים,
לתאר את התחושה,
כשרוח הסתיו נושכת בלב,
זה מפתה להתאהב.


כמו שיר קסום ומהפנט,
שלוחץ על כל הכפתורים.
כמו סם יקר וממגנט,
או כמו שיכרות מקהת חושים.


כמה שובה היא אהבה,
אוחזת ודביקה.
ואין בעולם מספיק כלובים,
כדי לתאר את התחושה.
כשרוח הסתיו נושכת בלב,
קשה שלא להתאהב.


כמו שיר קסום ומהפנט,
שלוחץ על כל הכפתורים.
כמו סם יקר וממגנט,
או כמו שיכרות מקהת חושים.


כמה מתעתעת אהבה,
מעוותת, מוזרה.
ואין בעולם מספיק דימיון,
כדי להמציא את התחושה.
כשרוח הסתיו מצלקת את הלב,
כואב שלא להתאהב.


כמו שיר קסום ומהפנט,
שלוחץ על כל הכפתורים.
כמו סם יקר וממגנט,
או כמו שיכרות מקהת חושים.


כמה בודדה היא אהבה,
ממכרת וקרה.
ואין בעולם מספיק סמים,
כדי לתאר את התחושה.
כשרוח הסתיו שורפת את הלב,
הורג שלא להתאהב.


כמו רעל קסום ומהפנט,
שממיס את כל האיברים.
כמו סם הורס וממוטט,
כמו התמכרות לכדורים.

הלב מדבר, היד כותבת✍

16 Jan 2022 21:15

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

09 Jan 2022 16:01

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

04 Jan 2022 23:34

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

27 Dec 2021 11:00

שיר
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

21 Dec 2021 11:55

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

19 Dec 2021 11:00

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

17 Dec 2021 11:00

שיר יומי
( @coolboyss)

הלב מדבר, היד כותבת✍

15 Dec 2021 11:01

שיר יומי
( @coolboyss)