-
תקצירי חדשות מדע ומחקרים עדכניים מכל העולם
יין רומאי מקורי... מגיאורגיה
היין משחק תפקיד חשוב בחיינו, בארוחות, חגים ואירועים. ברומא העתיקה היין היה חשוב עד כדי כך שהרומאים סגדו לאל היין בכחוס. אך עד כה היה ידוע רק מעט על טעמו ומראהו של היין הרומאי.
הרומאים נהגו להתסיס את היין בכלי חרס שנקרא דוליום – קנקן גדול ומוארך שנהגו לטמון באדמה כשרק צווארו מציץ החוצה. מחקר חדש השווה בין הדוליום לבין הקווברי, כלי בן זמננו שמשמש להכנת יין בגיאורגיה, ובחן את השפעת הצורה, הגודל והנקבוביות של הכלי על טעמו, צבעו וריחו של היין.
הרומאים נהגו לאטום את הדוליום בשעווה או בזפת כדי לשלוט במידת החמצון של היין. בנוסף, בזכות צורתו המוארכת של הדוליום, פחמן דו-חמצני וחום שנוצרו בתהליך התסיסה יצרו בנוזל זרמים שערבלו את התכולה וכך העשירו את הטעמים. מוצקים מהענבים, שנותרו בתחתית המכל אחרי התסיסה, העשירו את צבע היין. כל אלה הובילו, לפי הערכת החוקרים, ליצירת יין עם טעמי אגוזים ופירות יבשים ובעל צבע ענברי.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/42ItJ5u
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3SMLnR9
Bruno M Photographie, Shutterstock :📸
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ההיריון המסתורי של חתולת הים
לפני כמה חודשים הופתע צוות האקווריום בהנדרסונוויל שבקרוליינה הצפונית לגלות שלוש ביצים בבטנה של שרלוט, טריגונית קליפורנית עגולה מהמין Urobatis halleri. הגילוי היה מפתיע במיוחד, משום ששרלוט לא שוהה במיכל עם טריגון זכר מהמין שלה, או מכל מין אחר. ההסבר הסביר ביותר להיריון הוא רביית בתולים, שבה נקבה יכולה להביא צאצא ללא הפריה – תופעה לא נפוצה, אך קיימת, אצל הטריגונים וקרובי משפחתם. אפשרות אחרת היא הפריה מזרע ישן שנותר בגופה. עם זאת, צוות האקווריום הצליח לעורר תהודה תקשרותית עולמית כשהעלה גם את האפשרות ששרלוט הרתה לאחד משני כרישי הבמבוק הצעירים במיכל הגידול שלה, אף שהיא רחוקה מהם אבולוציונית יותר ממה שאנו רחוקים מהקנגורו. קיימת גם אפשרות שהזרע של כרישי הבמבוק עורר סוג מסוים של רביית בתולים. שרלוט אמורה להשריץ בכל יום, ובדיקה גנטית של הצאצאים תוכל לקבוע אם זו רביית בתולים או הכלאה ממרחק אבולוציוני שאינו מוכר למדע.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3OKW3i2
📸: LASZLO ILYES, Flickr
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
בן כמה הלבלב שלך?
מצבם הביולוגי של האיברים, המכונה גם הגיל הביולוגי, לא תמיד תואם את הגיל הכרונולוגי שלנו – הזמן שעבר מרגע הלידה. מחקר חדש מאפשר להעריך בדיוק רב למדי את הגיל הביולוגי של 11 איברים בגוף בעזרת תוכנה שמחשבת אותו מתוך נתונים על ריכוז חלבונים מסוימים בפלזמת הדם, בבדיקת דם רגילה. הגיל הביולוגי של האיברים והזדקנות מואצת בהם התגלו כסימנים המלווים מחלות כמו יתר לחץ דם, אלצהיימר ואי-ספיקת לב. אך האם הגיל הביולוגי של האיברים יכול לחזות מחלה עתידית? על סמך נתוני בדיקות דם ממחקרי עוקבה קודמים החוקרים קבעו: כן, הזדקנות מואצת של איברים מסוימים מעידה על סיכון מוגבר למחלות מסוימות.
למרות מגבלותיו, למשל העובדה שמרבית הנבדקים היו אמריקאים לבנים, וכן שהסתמך ברובו על בדיקות דם בנקודת זמן אחת, המחקר מציע שיטה לא-פולשנית חדשנית להעריך את הבריאות של כל איבר בנפרד, שתאפשר לנו לאמץ הרגלים נכונים העשויים למנוע מראש את התפרצות המחלה.
לכתבה המלאה באתר: https://bit.ly/3wecVXV
📸: Suzanne Tucker, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
צלופח מתורבת לשבת
לצד ההכרזה של חברת Aleph Farms הישראלית על תחילת השיווק המסחרי של בשר בקר שגדל במעבדה, מתברר שהמאמצים הולכים גם לכיוונים אקזוטיים יותר. לאחרונה נודע שהחברה הישראלית Forsea הצליחה לגדל במעבדה בשר צלופח, שיימכר במסעדה טבעונית בטוקיו.
צלופחים מתחילים את חייהם בים הפתוח, עוברים לנהרות בהתבגרותם וחוזרים לים להתרבות. לכן קשה מאוד לגדל צלופחים בחוות. ביפן, הצלופח נחשב מעדן מיוחד, ובשל הביקוש הגבוה והקושי לגדל אותם, אוכלוסיית הצלופחים מצטמצמת בהתמדה, ואילו מחירם עולה ועולה, וכבר מתקרב ל-250 דולר לקילוגרם.
חברת Forsea הצליחה לגדל בשר צלופח מתורבת במעבדה בעזרת תאים עובריים שנלקחו מביצית מופרת של צלופחית. החברה משתמשת באורגנואידים, צברי תאים שמדמים איבר כלשהו של בעל חיים, ועד כה שימשו למחקר בלבד. כך אפשר לשלב תאי שומן ושריר כדי לחקות את טעמו המיוחד של הצלופח. אף על פי כן, כדי להגיע לטעם המדויק עדיין חייבים להוסיף לבשר המתורבת רכיבים נוספים מהצומח.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3SAesyS
📸: Basico, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
השם הרע של הדובים הקליפורניים
כשהאירופאים הגיעו לראשונה לקליפורניה הם תיארו את דובי הגריזלי שמצאו שם כמפלצות עצומות ומסוכנות. התפיסה הזאת עודדה ציד של הדובים והובילה להכחדתם, כנראה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. אך גילויים חדשים מראים שהדוב הקליפורני ניזון בעיקר מצמחים, וגם לא היה עד כדי כך גדול.
על סמך אוספים מוזיאוניים של עצמות, עור ופרווה, וניתוח של האיזוטופים בהם, הצליחו החוקרים לשחזר את תזונת הדובים. התוצאות הראו שרק עשירית מתזונתם הייתה מן החי. בעקבות התפשטות בני האדם באזור תזונת הדובים אכן השתנתה מעט והם אכלו יותר בשר, אך מרבית התזונה שלהם עדיין הייתה מן הצומח.
החוקרים גם אספו קטעי ארכיון מעיתונים שדיווחו על דובי הגריזלי, ובעיקר על טריפה של צאן ובקר. הם מצאו שהדובים הרגו הרבה פחות חיות ממה שנטען. ”אף שחלק מהסיפורים היו נכונים במידת מה, הם בהחלט לא היו הסיפור המלא", הסביר מחבר המאמר, אלכסיס מייכג'ילי (Mychajliw).
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/49o9XhN
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/4boIDlp
Shutterstock, Kruzich:📸
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
למה כלבים מכשכשים בזנב?
כל יום, במיליוני בתים ברחבי העולם, איש או אישה נכנסים הביתה והכלב שלהם מקבל את פניהם בשמחה ובכשכושי זנב. אם עוד לא חוויתם דבר כזה, אנו ממליצים בחום! זוהי האינטראקציה השכיחה ביותר בעולם בין אדם לבעל חיים, אך התנהגות הכשכוש של הכלבים כמעט ולא נחקרה. מה שברור הוא שכלבים מכשכשים בזנב הרבה יותר מקרובי משפחתם הפראיים.
מאמר שפורסם לאחרונה מעלה שתי השערות בנוגע לדרך שבה התעצבה התנהגות הכשכוש במהלך ביותו של הכלב. הראשונה גורסת שההתנהגות קשורה גנטית לתכונה אחרת שהאדם בחר בתהליך של ברירה מלאכותית במהלך הביות, כמו כניעות או מזג רגוע. כשהאדם העדיף להרבות כלבים רגועים, התנהגות הכשכוש נבררה גם היא. לפי ההשערה השנייה, התנהגות הכשכוש נבררה ישירות בידי האדם, ביודעין או בלי תכנון מכוון.
בני האדם נמשכים לגירויים קצביים, ואף מקבלים מהם תגמול רגשי חיובי – מי מסוגל לעמוד במקום כשיש מוזיקה קצבית ברקע? ייתכן אם כך שאנשים העדיפו כלבים שכשכשו בזנבם בהתלהבות ובנחישות, וכך גרמו לתכונה הזו להתפתח.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/42oYufy
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
גם חתולים משחקים "לך-תביא" – בתנאים שלהם
מחקרים הראו שגם חיות מחמד וגם חיות בר נוהגות לשחק, ושלהתנהגות הזאת יש מגוון מטרות ותפקידים. אחד המשחקים הנפוצים בין כלבים ובעליהם הוא משחק ההחזרות: האדם זורק חפץ, הכלב מחזיר אותו וחוזר חלילה. במחקר חדש, חוקרים מאנגליה ערכו סקר אינטרנטי בינלאומי על אותו משחק, אבל דווקא בין חתולים לבעליהם. 924 אנשים ענו על הסקר, ומתשובותיהם עולה שהחתולים שהחזירו את החפץ שנזרק, עשו את זה מעצמם, בלי שאולפו לכך, ורובם החלו בזה מתחת לגיל שנה.
רוב הבעלים דיווחו שהחתולים יזמו גם את תחילת המשחק וגם את סיומו. החתולים הסכימו לשחק רק כשהתנאים היו "נאים בעיניהם": אם החפץ נזרק רחוק מספיק, או שהיה הצעצוע האהוב עליהם. היו שהסכימו לשחק רק במקומות מסוימים, או הביאו את החפץ למיטת בעליהם כדי לשחק דווקא כשהם ניסו לישון. החתולים, אם כן, הם אלו שקבעו את כללי המשחק והיו להם העדפות ברורות. סביר להניח שאם יש לכם חתול, זה לא ממש מפתיע אתכם.
למאמר המקורי (באנגלית):https://bit.ly/48SEl3W
📸: Boyloso, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
תולעת אימתנית טורפת מתור הקמבריון
משלחת מחקר בינלאומית לחקר הקטבים גילתה בצפון גרינלנד שרידים של טורף קדום נכחד. החוקרים מצאו 13 מאובנים, הגדול ביותר מביניהם באורך 30 ס"מ, המזכירים בצורתם את תולעת החץ (Chaetognaths), טורף פלנקטוני שאורכו מגיע ל-3 ס"מ וכנראה יש ביניהם קרבה משפחתית. המאובנים הם בני 518 מיליון שנה לפחות, מתחילת תור הקמבריון, תקופה שבה התרחש זינוק במגוון הביולוגי שהוביל להתפתחות בעלי החיים שאנו מכירים כיום. ליצור, שקיבל את השם Timorebestia koprii שפירושו "חיה מטילת אימה", היו סנפירים בצידי הגוף ובקצהו, פה בעל לסתות ומחושים ארוכים. במערכת העיכול של אחד המאובנים נתגלו שאריות מזון שנראות כמו צדפות. על אף גודלו הצנוע למדי במונחים של ימינו, בעל החיים הזה היה ענק בהשוואה ליצורים בני זמנו שמאובניהם התגלו עד כה. לכן מעריכים שמדובר באחד הטורפים החשובים של אותה תקופה, שתפקידו במארג המזון באוקיינוס מקביל לתפקידם של טורפים גדולים יחסית, כמו כלבי הים של ימינו.
מקור: https://bit.ly/3OmFM2n
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ויהי עור
במערה באוקלהומה, ארצות הברית נמצא עור מאובן בן כ-288 מיליון שנים. זהו העור הקדום ביותר שיש בידינו, והוא חושף את ההתאמות שהתפתחו אצל בעלי החיים הראשונים שעזבו לחלוטין את המים.
העור היה שייך ליצור דמוי-לטאה בשם Captorhinus aguti, שבניגוד לדו-חיים שבאו לפניו חי בסביבה יבשה כל חייו. המאובן מכיל כמה פיסות עור מכוסות קשקשים, שדומים לאלו של תנינים. הגודל והצפיפות של הקשקשים משתנים, והחוקרים מעריכים שהפיסות הגיעו מאזורים שונים בגוף.
השכבה החיצונית של העור, האפידרמיס, עבה וחזקה בהשוואה לעור הדק של הדו-חיים. "התפקיד העיקרי של העור העבה יותר הוא לא רק לשמש כמחסום מגן, אלא גם למנוע אובדן מים", אמר אית'ן מוני (Mooney), שהוביל את המחקר. זו אחת ההתפתחויות שאיפשרו לזוחלים הראשונים לעזוב את המים.
החוקרים משערים שהעור המאובן מייצג את המצב הקדמון אצל כל בעלי החוליות היבשתיים שאינם דו-חיים. מההתחלה הזו התפתחו מאוחר יותר הנוצות של הציפורים והשיער של היונקים.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3u8RtmE
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3Hxhf73
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הלך לעולמו החוקר שגילה את קרינת הרקע הקוסמית
הלך לעולמו הפיזיקאי ארנו פנזיאס (Penzias), שהתפרסם בעקבות גילוי קרינת הרקע הקוסמית. התגלית שעשה ב-1964 עם רוברט וילסון סיפקה חיזוק תצפיתי לתיאוריה שהיקום נוצר בתהליך שכונה בהמשך "המפץ הגדול", וזיכתה את שניהם בפרס נובל בפיזיקה ב-1978.
פנזיאס נולד ב-1933 בגרמניה למשפחה יהודית, ובגיל שש נשלח לבריטניה ב"טרנספורט הילדים". המשפחה הצליחה להגיע לארצות הברית, שם הוא למד פיזיקה באוניברסיטת קולומביה, ולאחר שקיבל תואר דוקטור ב-1961 החל לעבוד כאסטרונום רדיו במעבדות בל. הוא ניסה לזהות ענני מימן בעזרת גלאי רגיש במיוחד שפיתח, אך הבחין ברעש רקע בתחום גלי הרדיו שלא נמצא לו שום מקור. בסופו של דבר הבין כי מדובר בקרינת הרקע הקוסמית, שריד לתהליכים שאירעו במפת הגדול, שפיזיקאים חזו תיאורטית את קיומה. פנזיאס המשיך לעבוד במעבדות בל שנים רבות, בין השאר כסגן נשיא למחקר. הוא גם פעל להנצחת זכר השואה וסייע למדענים יהודים לצאת מברית המועצות.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/426GKFL
📸: Declan Hillman, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
נחיתת הירח היפנית - הצלחה חלקית
הנחתת היפנית SLIM הצליחה לבצע נחיתה רכה על פני הירח, אבל לא בזווית המתוכננת. לכן קולטי השמש שלה אינם פועלים והיא תפעל כנראה רק שעות אחדות. הנחתת של סוכנות החלל היפנית תוכננה לנחיתה מדויקת במיוחד בעזרת מערכת ניווט מתוחכמת המבוססת על עיבוד תמונה מתקדם. בנחיתה עצמה החללית היתה אמורה לנחות על צדה, כך שהמנוע אינו פונה אל פני הירח אלא הצידה. במסיבת עיתונאים שכונסה כשעתיים לאחר ניסיון הנחיתה הודיעו ראשי הסוכנות היפנית, JAXA, כי הנחתת ביצעה בהצלחה נחיתה רכה, אבל קולטי השמש שלה אינם מייצרים חשמל. הסיבה לכך עשויה להיות התהפכות בנחיתה או גלגול לא מתוכנן על הצד. עם זאת, נכון לעכשיו מכשירי הנחתת פועלים, היא משדרת מידע ומקבלת פקודות, וגם הצליחה לשחרר כמתוכנן שני רובוטים קטנים שאמורים לחקור לצדה את פני הירח. בסוכנות החלל היפנית מקווים כי גם לאחר שהסוללות יתרוקנו, אפשר שבזווית מסוימת תקבל החללית אור שמש, ותוכל להפעיל שוב את מכשיריה לזמן מה.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/3HtKUxO
הדמיה: JAXA
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לאכול בשר בלי להרוג חיות
משרד הבריאות הודיע היום על אישור של בשר מתורבת מבוסס בקר, מתוצרת חברת "אלף פארמס" הישראלית. זהו האישור הראשון בעולם לשיווק בשר בקר מתורבת.
בשר מתורבת הוא רקמת תאים שגדלה במעבדה, על פיגום שגורם להם ליצור נתח דומה בהרכב ובמרקם לזה של פיסת שריר אמיתית. התא המקורי נלקח מביצית מופרית של פרת אנגוס, ומלבד התאים אין במוצר של אלף פארמס מרכיבים מהחי. כך אפשר לייצר בשר בלי לפגוע בבעלי חיים.
בנוסף, בשר מתורבת עשוי לעזור לצמצם את הפגיעה בסביבה. גידול בקר למאכל גורם לפליטה של קרוב למאה קילוגרם גזי חממה על כל קילוגרם בשר, צורך מים רבים ודורש שטחי אדמה גדולים.
"ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמאשרת תרבית תאי בקר כמזון ומובילה עולמית בתחום, תוך שמירה על בריאות הציבור", אמרה ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות. החברה מקווה להתחיל לשווק בארץ את המוצר הראשון שלה, סטייקים דקים, בעוד כמה חודשים.
לקריאה נוספת:https://bit.ly/48XayH3
📸: Aleph Farms
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
פתו-ח!
כמעט ארבעה חודשים לאחר שדגימה מהאסטרואיד בנו (Bennu) הגיעה לכדור הארץ, הצליחו מדענים לפתוח לבסוף את מכל הדגימה. משימת אוזיריס-רקס של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, נטלה את הדגימה מהאסטרואיד באוקטובר 2020, ובספטמבר 2023 הצניחה החללית את המכל האטום במדבריות יוטה. מדענים מנאס"א ומאוניברסיטת אריזונה אספו כ-70 גרם של דגימה מהחלק החיצוני של מכל האיסוף, כמות שכבר הגדירה את המשימה כהצלחה, אך לא הצליחו לפתוח את המכל עצמו, מאחר ששניים מ-35 הברגים שאוטמים אותו נהרסו.
הסוכנות נדרשה לייצר כלים חדשים במיוחד למשימה, מחומרים שלא יזהמו את הדגימה או יגיבו עם מרכיביה. לאחר פיתוח כלים מפלדת אל-חלד לא מגנטית, הם נוסו על העתק של מכל הדגימה, ורק אז הוכנסו למעבדה האטומה והצליחו לפתוח את הקפסולה הסוררת. החומר שבתוך המכל יתועד קודם בצילום, ורק לאחר מכן ישקלו אותו המדענים ויוכלו לדווח כמה חומר מהאסטרואיד נאסף במשימה. מחקר ראשוני על החומר מהחלק החיצוני כבר הניב מידע מעניין על הרכב האסטרואיד.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/41VNhTD
📸: NASA
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
"החוליה החסרה" בהיווצרות חורים שחורים
צוות מחקר בהובלת אסטרופיזיקאים ממכון ויצמן למדע סיפק בפעם הראשונה ראיות תצפיתיות לכך שעצמים קומפקטיים כמו חורים שחורים וכוכבי נייטרונים נוצרים בעקבות סופרנובה – פיצוץ של כוכב גדול בסיום חייו. החוקרים, בראשות פינג צ'ן ואבישי גל-ים, עקבו אחר פיצוץ שזוהה במאי 2022 כ-75 מיליון שנות אור מאיתנו. הם זיהו הפרעה מחזורית קבועה בדעיכת עוצמת האור לאחר הפיצוץ, החוזרת כל 12.4 ימים. כמו כן הם מדדו תנועה קבועה של מימן ופליטה של קרני גמא באותה מחזוריות. הנתונים הובילו למסקנה כי הסופרנובה היתה פיצוץ של אחד הכוכבים במערכת כפולה, וגם לאחר שנותר ממנו עצם קומפקטי, הכוכב השני והעצם החדש ממשיכים לחוג זה סביב זה. "זאת הפעם הראשונה שרואים את המעבר מכוכב מסיבי לעצם קומפקטי באותה מערכת, ובעיניי זו ממש פריצת דרך", אמר גל-ים לאתר מכון דוידסון.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/48urlBB
📸: ESO/L. Calçada
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
אכזבה מרה בדרך לירח
שעות אחדות בלבד לאחר שיגורה של החללית האמריקאית "פרגרין" בניסיון להיות החללית הפרטית הראשונה שתנחת על הירח, התברר כי תקלה בחללית תמנע כנראה את ניסיון הנחיתה ואולי אף את ההגעה אל הירח. השיגור אתמול בטיל וולקן החדש של חברת ULA עבר בהצלחה רבה, אבל לאחר הפרדת החללית מהשלב השני של הטיל התברר כי עקב תקלה היא אינה יכולה לסובב את עצמה אל השמש, ולטעון את מצבריה. בהמשך הודיעה חברת "אסטרובוטיק" כי מהנדסיה הצליחו לסובב אל החללית, אבל יש בעיה במערכת ההנעה. ככל הנראה דליפת דלק מהחללית גרמה לכך שלא נותר לה די דלק לתמרונים הדרושים להגעה לירח. "במצב זה שמנו בראש סדר העדיפויות ניסיון להוציא כמה שיותר מידע מדעי מהמשימה", צייצה החברה.
"פרגרין", שנועדה לנחות ב-23 בפברואר נושאת מכשירים מדעיים וכן אפר של בני אדם שביקשו להגיע למנוחת עולמים על הירח. בחודש הבא אמורה חברה אמריקאית נוספת, Intuitive Machines, לשגר נחתת אל הירח.
📸: שיגור החללית פרגרין בטיל וולקן-קנטאור מקייפ קנברל, פלורידה. צילום: ULA
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
עוד חללית פרטית בדרך לירח
נחתת הירח "אודיסאוס" של החברה האמריקאית Intuitive Machines שוגרה הבוקר בהצלחה מפלורידה בטיל של חברת ספייס אקס. אם הכל יתנהל כמתוכנן היא תנסה לנחות בעוד קצת יותר משבוע, כ-300 קילומטרים מהקוטב הדרומי של הירח. הנחתת הלא מאוישת נושאת כמאה קילוגרמים של ניסויים ומכשירים מדעיים, כמחציתם של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, שמימנה את רוב המיזם במסגרת התוכנית לעידוד משימות ירח פרטיות, לתמיכה בתוכנית ארטמיס ובחינת טכנולוגיות בעבורה. המטענים הפרטיים שלה כוללים ניסוי של חברת הלבשה לבחינת אריג מבודד, ומיצג של האמן ג'ף קונס (Koons). זהו הניסיון הרביעי של גוף פרטי להנחית חללית על הירח, לאחר כישלונות של שלושת הניסיונות הקודמים: בראשית הישראלית ב-2019, חברת iSpace היפנית בשנה שעברה ו-Astrobotic האמריקאית בחודש שעבר.
הדמיה של הנחתת על פני הירח. Intuitive Machines
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
צעיר, אבל כריש
מעט מאוד ידוע על ראשית חייהם של כרישי עמלץ לבן (Carcharodon carcharias). העוברים בוקעים מהביצים ברחמה של האם ומשם יוצאים אל האוקיינוס, אך עד כה לא תועדו השרצה של עמלץ או עמלץ שזה עתה נולד.
במאמר חדש טוענים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שהצליחו לתעד עמלץ בן כמה ימים, או אפילו שעות ספורות. אורכו של העמלצון, שתועד מרחפן מול חופי קליפורניה, כמטר וחצי, והוא דומה בגודלו לעוברים מפותחים לפני ההשרצה. גם סנפיריו קצרים ומעוגלים כשל העוברים.
מהסרטונים עלה שהוא היה מכוסה בשכבה לבנה ודקה שנשרה ממנו תוך כדי שחייה. במאמר הוצעו שתי השערות באשר למקורה: האחת, שאלה שאריות של נוזל דמוי חלב שמזין את העובר ברחם. השנייה, הפחות סבירה לדעת המחברים, היא שהעמלצון סובל ממחלת עור. ידוע שעמלצים לבנים עוסקים ברבייה מול חופי דרום קליפורניה ומקסיקו, ויומיים לפני הצילום נצפו באזור עמלצים בוגרים, דבר שמחזק את ההשערה שזה אכן תיעוד ראשון של עמלץ בן יומו.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/49vCW3p
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/48eSNSM
📸: Carlos Gauna
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חוכמת האלבטרוס
הכירו את ויזדום (Wisdom) – העוף הכי זקן שהאדם מכיר. ויזדום היא נקבת אלבטרוס לייסאן (Phoebastria immutabilis) והיא בת 73 לפחות. לקראת חג המולד שבה ויזדום לעוד עונת קינון באטול מידוויי שבאוקיינוס השקט, מצפון להוואי. שרשרת האיים היא שמורת טבע ואתר קינון למאות אלפי זוגות אלבטרוסים. שם היא בקעה ולשם היא שבה מדי שנה לקנן.
אלבטרוסים חיים בזוגות מונוגמיים, ומטילים ביצה אחת בשנה. במשך שישים שנה היה לוויזדום בן זוג קבוע, שלא נצפה השנה ואולי מת. ויזדום טובעה בשנת 1956, בידי חוקר העופות צ'נדלר רובינס. זה קרה אחרי שהטילה ביצה ראשונה, כך שהייתה בת חמש לפחות, גיל הבגרות המינית. ויזדום ורובינס נפגשו שוב בשנת 2002, כשרובינס היה כבר בן 82. במהלך חייה הטילה ויזדום כארבעים ביצים וגידלה בהצלחה כ-35 צאצאים.
הוב אוסטרלונד, מייסדת הארגון "רשת האלבטרוסים של קאוואי" בהוואי, מסרה כי נראה שבעונת הקינון הזו ויזדום כבר לא תטיל. החוקרים ינסו לאתר אותה בנובמבר 2024, בתקווה שתצליח בשנה הבאה.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/42y0rqj
📸: USFWS - Pacific Region
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
פרחים ופירות מתחת לפני האדמה
דקלים, כמו הרוב המוחלט של הצמחים בעלי הפרחים, מצמיחים פרחים ופירות מעל פני האדמה, ומגדלים את השורשים בתוכה. אולם מין לא מוכר עד כה למדע של דקל מבורנאו, Pinanga subterranea, מצמיח פרחים ופירות הקבורים לחלוטין מתחת לאדמה. זו תכונה מפתיעה, שלכאורה מקטינה את הסיכוי להאבקת הפרחים ולהפצת הזרעים. ואכן, עד כה היה ידוע רק על סוג אחד של סחלבים אוסטרליים (Rhizanthella) עם פרחים ופירות קבורים.
החוקרים שכתבו על הדקל, שמוכר היטב לתושבי בורנאו, סבורים שהוא מסתמך לפחות באופן חלקי על האבקה עצמית, כלומר, רבייה אל-זוויגית. ייתכן שגם חיפושיות שנוברות באדמה עשויות לסייע בהעברת אבקה בין הפרחים. בנוסף, חזירים מזוקנים החיים באי, שנמצאים בסכנת הכחדה, יודעים למצוא את פירות הדקל הקבורים ולאכול אותם, וכך להפיץ את הזרעים בצואה.
"העובדה שהדקל היה מוכר לאנשי המקום זמן רב לפני שהתגלה למדע היא קריאת השכמה לאמץ במלואו את הידע הילידי, במאמץ לקטלג את כל החיים עלי אדמות", סיכמו החוקרים את תגליתם.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3UvKjDK
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
שודדות האבקה האבודה
חוקרים שטיילו בהרי האפנינים באיטליה תיעדו דבורי דבש (Apis mellifera) מטרידות דבורי בומבוס גדולות (Bombus lapidarius) על גבי תפרחת של קוצן. תחילה הם חשבו שדבורי הדבש ניסו לגרש את הבומבוסים ממקור המזון. אך בחינה של הסרטונים הראתה שהדבורים הקטנות ליקטו את אבקת הפרחים מגופן השעיר של הבומבוסים וגנבו אותה לעצמן – תופעה שתועדה עד כה רק בצפון אמריקה.
החוקרים תיעדו את התופעה גם בשנתיים הבאות. היא התרחשה בסוף הקיץ, כשהפרחים היחידים שפרחו היו הקוצן ועוד מין של דרדר. נראה שדבורי הדבש מתקשות לדחוף את לשונן הקצרה לתפרחת הקוצן ולכן, בהיעדר פרחים אחרים, הן גונבות את האבקה מהבומבוסים. במקומות שבהם פורח גם הדרדר, דבורי הדבש אוכלות מהתפרחת הנגישה שלו ומניחות לבומבוסים, שמעדיפות לאכול מהקוצן בכל מקרה.
דבורי הדבש נטו לגנוב יותר מבומבוסים זכרים, שהפגינו יותר אורך רוח כלפי השודדות. מעניין לדעת אם גניבת האבקה משפיעה לרעה על הבומבוסים או על רביית הפרח, שמסתמך על דבורת הבומבוס להאבקתו.
לפרטים בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/4brqDHe
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מה גורם לצבע הצהוב של השתן?
התשובה מתחילה מבילירובין: תרכובת בצבע צהוב-כתום הנוצרת מפירוק מולקולת הֵם, שנמצאת בתאי דם אדומים ובתאים נוספים בגוף. בילירובין מגיע למעי ומתפרק לחומר חסר צבע בשם אורובילינוגן. זה ידוע כ-125 שנים, אך האנזים שאחראי לכך נותר אלמוני. אורובילינוגן מתפרק באופן ספונטני לאורובילין, והוא שמקנה לשתן את צבעו הצהוב.
כעת גילו חוקרים את האנזים האחראי לפירוק בילירובין לאורובילינוגן: בילירובין רדוקטאז. הוא התגלה בחיידקי מעיים ממערכת Firmicutes, שהם חלק משמעותי מחיידקי המעיים שלנו. החיידקים הגדלים בסביבה דלה בחמצן, ולכן קשה לגדלם במעבדה. למרות הקושי, באמצעות ריצוף הקוד הגנטי של החיידקים הצליחו החוקרים לזהות את הגן לאנזים ואף להוכיח את פעולתו.
בילירובין רדוקטאז נמצא במעיים של מבוגרים בריאים, אך שכיחותו בחולי מחלות מעי דלקתיות (IBD) ובקרב יילודים נמוכה משמעותית. זה עשוי להסביר את ריבוי המקרים של צהבת יילודים. הבנת פעולתו של בילירובין רדוקטאז עשויה לסייע בפענוח הקשר שבין חיידקי המעיים לבין צהבת ומחלות מעי דלקתיות.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/42ovC7k
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
שבב של נוירלינק הושתל במוח אדם
איש העסקים אילון מאסק הודיע הלילה בחשבון הטוויטר שלו כי השבב שפותח בחברת נוירלינק (Neuralink) שבבעלותו הושתל בהצלחה במוח של אדם, שמתאושש כרגע מהניתוח. השבב קיבל את השם "טלפתיה", ולפי דיווחי החברה כולל מערך של 1024 אלקטרודות זעירות, הרושמות את הפעילות החשמלית של תאי העצב, יחד עם שבבים המעבדים ומשדרים אותה החוצה וסוללה זעירה הנטענת באופן אלחוטי.
החברה קיבלה אישור מה-FDA לבצע ניסויים בבני אדם במאי האחרון. היא מייעדת את מוצריה לאנשים הסובלים משיתוק בגפיים, על מנת לאפשר להם שליטה בהתקנים שונים כגון טלפונים ניידים, וכך עצמאות גדולה יותר. מאסק הוסיף שתוצאות ראשוניות מההשתלה מראות כי השתל קולט את הפעילות של תאי עצב. יש לציין כי מקור המידע שבידינו הוא הפרסומים של מאסק ושל החברה, ואין כרגע נתונים מדעיים שיאפשרו לבחון את ההליך ותוצאותיו.
האם מדובר במהפכה שתשנה את חייהם של מיליוני בני אדם משותקים? נמתין לראות.
הפרסום בטוויטר: https://bit.ly/4bengmO
לקריאה נוספת על נוירלינק: https://bit.ly/3UjTebl
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ההורמון שגורם לנשים בהיריון להקיא
כ-80 אחוז מהנשים חוות בחילות והקאות בשליש הראשון של ההיריון, תופעות שפוגעות מאוד בתפקודם ובאיכות חייהן, ולעיתים אף עלולות לסכן את האם והעובר. חוקרים חשפו לאחרונה גורם אפשרי לכך: רמה גבוהה של ההורמון GDF15.
ההורמון נוצר בכל הרקמות בגוף, אבל במיוחד בשליה ובתאי העובר. לכן רמתו בדם האישה עולה משמעותית בהיריון. החוקרים בחנו נשים עם גֵן שמוביל בשגרה לרמה נמוכה מהממוצע של GDF15, ומצאה שבזמן היריון הן חוו עלייה חדה ברמות ההורמון ונמצאו בסיכון משמעותי לפתח בחילות והקאות קשות. בנוסף בחנו החוקרים נשים שסובלות מתלסמיה, מחלה תורשתית שמובילה לרמה גבוהה של GDF15 בשגרה. גם אצלן רמת ההורמון בדם עלתה במהלך ההיריון, אך לא העלתה את הסיכון לבחילות ולהקאות.
החוקרים הסיקו שהחשיפה לרמות הורמון שונות לפני ההיריון משפיעה על הרגישות של הנשים אליו. הממצאים יכולים להצביע על דרך חדשה למנוע הקאות יתר, באמצעות חשיפה של האם-לעתיד לרמות קצת יותר גבוהות מהרגיל של ההורמון לפני ההיריון.
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/42hKKDt
🎨 :Jane Semina, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
זעיר אבל לומד
בימים שבהם הבינה המלאכותית מאיימת להחליף את כולנו, מחקר חדש מציע להחליף אותה במוחות אדם. חוקרים חיברו מוחות זעירים שנוצרו מתאי גזע אנושיים לאלקטרודות והראו שהם מסוגלים ללמוד ולפתור משוואות, ממש כמו רשתות עצביות מלאכותיות.
החוקרים פיתחו את המחשב הביולוגי בתקווה להציע פתרון לבעיה ידועה: ההפרדה בין זיכרון המחשב למעבד מאיטה את יכולתו ללמוד וצורכת המון אנרגיה. במוחות אמיתיים אין הפרדה כזאת – תאי העצב מקבלים מידע שמכיל זיכרון, מעבדים אותו ומעבירים אותו הלאה. האם מוחות זעירים יכולים לבצע חישובים מורכבים כמו שבבי הסיליקון? באמצעות אלקטרודות, החוקרים העבירו למוחות אותות חשמליים, ועקבו אחרי תגובתם החשמלית. הם גילו: כן, מוחות זעירים לומדים ומשתפרים.
המיני-מוחות למדו להבדיל בין קולות של אנשים שונים, ופתרו משוואות כאוטיות לא לינאריות. לבסוף, כשחסמו את היכולת של תאי העצב ליצור חיבורים חדשים ביניהם, המוחות חדלו להשתפר – ראיה לכך שהלמידה שלהם אכן דומה ללמידה אנושית.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/3U77yUp
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מנטרים את הציפורים
איסוף מידע על בעלי חיים חשוב מאוד למטרות מחקר ושמירה על הטבע. איסוף המידע אינו שמור רק למומחים: כולנו יכולים לקחת בו חלק. איך? ספירת הציפורים השנתית למשל, מתבצעת כעת (עד סוף חודש ינואר) ומזמינה כל אחד מאיתנו להשתתף - גם אם אין לנו כל ידע קודם בנושא. כל שצריך לעשות הוא לעצור למשך עשר דקות, לפקוח עיניים, ולדווח אילו ציפורים אנו רואים או שומעים בקרבת הבית או בכל מקום אחר בארץ. ההוראות המלאות ומדריך זיהוי מקוצר נמצאים באתר החברה להגנת הטבע, והדיווח מתבצע באמצעות אפליקציה. עבורנו זו הזדמנות להכיר טוב יותר את היופי של ציפורי ארצנו, ולעזור לשמור עליהן. עבור החוקרים, זו הזדמנות לקבל מידע רב וחשוב שקשה מאוד לאסוף בדרך אחרת.
ספירת הציפורים השנתית מתרחשת מאז שנת 2006 ומנוהלת על ידי על ידי המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר, יחד עם החברה להגנת הטבע הטבע ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
למידע נוסף באתר החברה להגנת הטבע: https://bit.ly/47JmkUj
🎨: Shutterstock, Arthur Balitskii
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כמו ציפור את חצויה
ציפור השיר טפסן דבש ירוק (Chlorophanes spiza) מאופיינת בדו-צורתיות זוויגית, שבה הזכר שונה מאוד במראהו מהנקבה. הנוצות שמכסות את גופו הן בצבע טורקיז וראשו שחור, ואילו הנקבה ירוקה. ב-2021 נדהם חוקר ציפורים בקולומביה לגלות פרט מוזר, שצד ימין של גופו בצבעי הזכר וצד שמאל בצבעי הנקבה.
התופעה של בעל חיים המחולק חצי-חצי נקראת גינאנדרומורפיזם (gynandromorphism), ואצל ציפורים היא נובעת כנראה מטעות בחלוקת הביצית, ולאחריה הפריה על ידי שני תאי זרע. מסיבות מובנות, התופעה תוארה בעיקר במינים שבהם קל להבחין בין זכרים לנקבות, ביניהם פרפרים, מקלונים ועכבישים. זה מקרה נדיר למדי אצל ציפורי שיר, והדיווח הראשון על ציפור חיה מהמין הזה שהיא חצי-חצי. לפני מאה שנה דווח על מקרה דומה אצל טפסן דבש ירוק, אך בהיפוך הצדדים של הזכר והנקבה. הציפור ההיא נותחה ומצאו אצלה שחלה בצד ימין ואשך בצד שמאל. החוקר בקולומביה תצפת על הציפור המיוחדת במשך כשנתיים, אך מכיוון שחקר איבריה הפנימיים יחייב להרוג אותה, לא ידוע אם תכונת החצי-חצי קיימת גם בתוך גופה.
למאמר (באנגלית):https://bit.ly/47TDOOd
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
קוקוריקו-טוב או קוקוריקו-רע?
האם בני אדם יכולים להבין מה חיות מרגישות, לפי הקולות שלהן? מחקר חדש מראה שרובנו מסוגלים לזהות את מצב רוחן של חיות שונות מאוד מאיתנו: התרנגולות. החוקרים הקליטו תרנגולות בשעה שהן ציפו לקבל אוכל טעים, וכשהבינו שלא יקבלו אותו. כשהשמיעו את הקולות המוקלטים לכמאתיים נבדקים, 69 אחוז מהם הצליחו לזהות אם הקולות ששמעו היו של התרגשות או של אכזבה.
"אנשים שעובדים בלול יכולים לזהות את מצבם הרגשי של העופות גם אם אין להם ניסיון קודם", מסביר ג'ורג הנינג (Henning), החוקר הבכיר. השערת החוקרים היא שיש מכנה משותף לקולות שבעלי חיים משמיעים כשהם מתרגשים, מאוכזבים, או חשים רגש אחר. בעתיד הם מקווים להשתמש בידע שנצבר כדי לשפר את מצבם של בעלי החיים בטבע, במשק ובתעשייה.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3RXXXwl
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/48VOjB8
📸: bgpsh, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
גידול עם שיניים
העיר הפרעונית אמרנה על גדות הנילוס במצרים הגיעה לשיא פריחתה באמצע המאה ה-14 לפני הספירה. כיום נעשות בה חפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף. במהלך חפירות בבית קברות, התגלו שרידי אישה צעירה בתוך קבר. בחלל האגן שלה נמצא גוש רקמות שטיבו לא היה ברור, צורתו סגלגלה וקוטרו 3-2 סנטימטרים.
כשהארכיאולוגית בחנה את הגוש, היא זיהתה שן מבצבצת ממנו, יושבת בתוך שקע של רקמת עצם. בסמוך נמצאה שן נוספת, שהתאימה בצורתה לחלל ריק בתוך הגוש, כך שנראה שהגיעה ממנו. בתום בדיקות, בין השאר כדי לפסול את האפשרות שמדובר ברקמה של עובר, או הסברים חלופיים אחרים, קבעו החוקרות שמדובר בטרטומה, גידול נדיר שהתפתח בשחלה.
טרטומה היא גידול שנוצר מתאי נבט – סוג של תאים שמהם מתפתחים תאי זרע וביציות. כשהבקרה עליהם משתבשת, הם מתחלקים בקצב מוגבר ונוצר גוש של רקמות. הגידול יכול להכיל כמה סוגי רקמות כגון עור, עצמות ושרירים, ואף להצמיח שיניים ושיער.
זוהי הטרטומה החמישית שהתגלתה עד כה בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי העולם, והיא העתיקה מביניהן.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/3SfsJlQ
📸: A. Deblauwe
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
המוח המיוחד של שוערי הכדורגל
מחקר חדש מראה ששוערים מקצועיים מעבדים קלט חושי בצורה שונה מאנשים אחרים. במחקר השתתפו שוערי כדורגל מקצועיים, כדורגלנים שאינם שוערים ואנשים שאינם משחקים כדורגל. החוקרים הציגו לנבדקים הבזק אור קצרצר יחיד, והשמיעו להם באותו זמן מספר צלילי "ביפ" מהירים. אנשים רבים נוטים לחבר בין הקלט השמיעתי - צלילי הביפ, לקלט הראייתי - ההבזק, ולחוות את ההבזק היחיד כסדרה של הבזקים. ככל שיישמעו יותר ביפים, כך תתחזק הנטייה לחוות את ההבזק הבודד ככמה הבזקים נפרדים.
החוקרים מצאו שהשוערים המקצועיים דיווחו על פחות הבזקים משאר המשתתפים. כלומר, מוחם היה פחות מוטה לאשליה, והפריד בין קלט ראייתי לקלט שמיעתי בצורה נאמנה יותר למציאות. החוקרים משערים שיכולת כזו מאפשרת לשוערים להגיב במהירות ובמדויק לכדור שנבעט לעברם, תוך כדי עיבוד קלט מכמה חושים: מיקומו של הבועט, קול הבעיטה ומראה מעוף הכדור.
האם מוחם של שוערי כדורגל מחווט אחרת מלידה או שמא היכולת מתפתחת עם האימון והניסיון? על שאלה זו המחקר טרם ענה.
למחקר: https://bit.ly/3S9ZVLx
📸: EFKS, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חללית פרטית בדרך לירח
ארצות הברית שיגרה בהצלחה את החללית פרגרין של חברת אסטרובוטיק, המיועדת להיות החללית הפרטית הראשונה שתנחת על הירח, אחרי שנסיונות של ישראל ושל יפן הסתיימו בכשלון. זו תהיה גם החללית האמריקאית הראשונה שנוחתת עליו מאז 1972. החללית הלא מאוישת, שגודלה כמכונית משפחתית, שוגרה על גבי טיל וולקן-קנטאור של חברת ULA בשיגור הבכורה של הטיל הזה, המונע במתאן ובחמצן. היא אמורה לנסות לנחות על הירח בעוד כחודש וחצי. החללית נושאת כמה מכשירים מדעיים של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, שגם מימנה חלק גדול מהמשימה. כמו כן היא נושאת רכב שטח זעיר שבנו סטודנטים, וחמישה רובוטים קרקעיים של סוכנות החלל של מקסיקו. החללית גם תביא לירח שרידים מאפרם של עשרות בני אדם שביקשו להגיע שם למנוחת עולמים, בהם סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק ויוצר "סטאר-טרק" ג'ין רודנברי.
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/3HcyA4U
📸: הדמיה: Astrobotic
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada